בניית תוכנית עסקית הוא תהליך מחוייב המציאות בעיקר בשלב ההקמה של עסק, אך גם בשלבים מתקדמים יותר של הפעילות שלו. 

תוכנית עסקית בשלב ההקמה, טרם תחילת ההפעלה, מאפשרת ליזם להעריך את סיכויי ההצלחה. במידה והתוצאות אליהן מגיעה התוכנית העסקית הן גבוליות, ובסיס האומדנים שנלקחו בחשבון הוא סביר – מוטב להימנע מסיכונים מיותרים הכרוכים בהשקעה בעסק כזה. עדיף לייזם לשקול תוכנית אחרת, וגם אותה לבחון באמצעות תוכנית עסקית מקצועית וזהירה.

בשלבים מתקדמים יותר של פעילות העסק יושם הדגש בבניית התוכנית העסקית על השוואת התוצאות בפועל לתחזית המקורית והמרכיבים שיש לבצע בהם התאמות ושינויים.

מהם המרכיבים של תוכנית עסקית מוצלחת?

שלב ראשון: איסוף נתוני רקע.

במסגרת זו של התוכנית העסקית יש להתמקד בנתונים הבאים:

  • מהות המוצר או השירות.
  • קהל המטרה וגודל השוק.
  • מוצרים או שירותים מתחרים ומקורותיהם.
  • מחירים של מוצרים או שירותים מתחרים.
  • חדשנות ופוטנציאל שדרוג המוצר או השרות.
  • יעדים וחזון.

על סמך נתוני רקע אלה ניתן לבנות פרק נוסף של התוכנית העסקית המפרט את החוזקות והחולשות של העסק המתוכנן. כאשר נראה כי עוצמת החוזקות גבוהה ויש מעט חולשות, שגם עליהן ניתן להתגבר בעזרת תכנון נכון, יש מקום להמשיך לשלב הבא של התוכנית העסקית:

עריכה של אומדן ההשקעות הדרושות כולל:

  • רכישה ו/או שיפוץ מבנה מתאים, חנות או משרד.
  • השקעות במכונות וציוד.
  • השקעות במערכות מחשב ותוכנות.
  • השקעות בציוד משרדי וציוד תקשורת.
  • כלי רכב.
  • מלאי ראשוני, פרסום וקידום מכירות, הון חוזר.

לאחר שיש בידינו מידע מלא על היקף ההשקעות הנדרשות להקמה או לפיתוח העסק היועץ העסקי צריך לברר יחד עם הייזם את התשובות לשאלות הבאות:

  1. האם יש בידינו מספיק כסף על מנת לעמוד בביצוע תוכנית ההשקעות על פי התוכנית העסקית.
  2. איזה חלק מההשקעה אנחנו רוצים או מוכנים לממן ממקורותינו העצמיים וכמה הלוואות נבקש.
  3. ממי לבקש את האשראי הנדרש ומהם תנאיו?
  4. האם צריך שותף לביצוע התוכנית?

אלו הן השאלות המהוות את השלד למרכיב הפיננסי של התוכנית העסקית. נתייחס למשל לשאלה מס' 4: ההחלטה באיזו מידה דרוש שותף לביצוע התוכנית העסקית נובעת מסך התשובות לשאלות הקודמות. דהיינו: אם המקורות העצמיים בתוספת אשראי אינם מספיקים לביצוע התוכנית – רצוי לשקול אפשרות של כניסת שותף.

ההשלכות של המסקנה בדבר מבנה המימון הנדרש לביצוע ההשקעה הן בדגשים שעל התוכנית העסקית להציג:

  • אם נדרש מימון מבנק או מקרנות בערבות המדינה – התוכנית צריכה להציג בעיקר את יכולת הפירעון והחזר החובות.
  • אם יש לגייס שותף – התוכנית חייבת לשקף את השווי הכלכלי של התוכנית כולל התשואה הצפוייה על ההשקעה ואומדן קצב הכיסוי שלה.

החל משלב זה של כתיבת התוכנית העסקית יש להיכנס לחישובים ואומדנים מפורטים של הכנסות, הוצאות ורווחיות צפויים. רכיבים חשובים באומדנים הם:

אומדן ההכנסות: בתוכנית העסקית יש לקבוע אומדנים על פי לוחות זמנים. הפרוט חשוב במיוחד לגבי שנת ההפעלה הראשונה שבה רצוי לערוך את האומדנים ברמת פרוט חודשית. לאחר מכן ניתן להסתפק באומדנים רבעוניים ואפילו חצי שנתיים.

מרכיבי הוצאות ההפעלה:

בעסק יצרני – עלות חומרי הגלם. בעסק של שירות – תקן העובדים ועלויות השכר שלהם מנקודת ראות המעסיק.

ההפרש בין אומדן ההכנסות לעלויות החומרים או השכר (בהתאם לסוג העסק) מהווה רווח גולמי.

הוצאות הנהלה וכלליות: בסעיף הוצאה זה כוללים בעיקר את המרכיבים הבאים:

  • שכר דירה, ארנונה וכל העלויות שקשורות למבנה.
  • כל עלויות הביטוחים.
  • שכר רואה חשבון ועלות הנהלת החשבונות.
  • ייעוצים, כולל ייעוץ משפטי.
  • פרסום והוצאות קידום מכירות. 
  • אחזקת כלי רכב.
  • הוצאות משרדיות, כיבודים, תרומות וכד'.

הפחתת ההוצאות הכלליות מהרווח הגולמי מביאה את אומדן הרווח התפעולי. בתהליכים העדכניים של כתיבת תוכנית עסקית נהוג להפריד בין הרווח התפעולי לפני הוצאות מימון ופחת חשבונאי  המוגדרים כהוצאות הוניות.

ההוצאות ההוניות:

במסגרת זו של החישובים כלולים שני מרכיבים:

עלויות המימון: עלויות המימון המוכרות כהוצאה בעסק הן רק סכומי הריבית על ההלוואות, ולא כולל התשלומים על חשבון החזר הקרן. כמו כן מביאים בחשבון את הריבית על מסגרת האשראי וכל העמלות שהבנקים מחייבים בגין הפעילות אצלם.

על מנת לחשב את עלויות המימון על ההלוואות צריך לבנות לוחות סילוקין בהם מפרידים את התשלומים על חשבון ריבית מהתשלומים על חשבון החזר הקרן ומתייחסים כהוצאה מוכרת לתשלומי הריבית בלבד.

הפחת החשבונאי: הפחת החשבונאי צריך להיות מובא בחשבון לצורך חישוב החבות במס. מבחינת חישוב המס על ההכנסה – הפחת הוא הוצאה מוכרת בשיעור שנקבע בתקנות והמשקף את אורך החיים של מרכיב ההשקעה. למשל: מרבית מרכיבי הציוד מופחתים לפי קצב של 5 שנות קיום, דהיינו – לפי 20% לשנה. מאידך – אין הפחת החשבונאי נחשב כהוצאת מזומן.

הפחתת ההוצאות ההוניות מהרווח התפעולי מביאה את התוכנית העסקית לנתון של ההכנסה החייבת במס.

לאחר הפחתה של ההפרשה למיסים מתקבל הרווח הנקי.

תמונה מדוייקת של תוצאות הפעילות העסקית מתקבלת על ידי חישוב תקבולי המזומן הצפויים:

תקבולי המזומן מחושבים כך:

הרווח הנקי

בניכוי: התשלומים על חשבון החזרי קרן ההלוואות.

בתוספת: הפחת החשבונאי.

= תקבולי המזומן השנתיים.

במידה והכותב של התוכנית העסקית או הבעלים והייזם שוקלים הכנסת שותף – חייבים להציג את הערכת השווי של העסק. גם אם הכנסת שותף עדיין לא תהיה חיונית – טוב אם הבעלים והגורמים הפיננסיים עימם העסק קשור יקבלו נתון זה.

קיימות שתי שיטות עיקריות להערכת שווי של עסק:

א. עודף הנכסים מעל ההתחייבויות: השיטה רלבנטית בעסקים פעילים שיש להם נכסים וחובות, ובמידה וערך הנכסים עולה על ערך החובות – רואים את ההפרש כשווי החשבונאי של העסק.

ב. היוון תקבולי המזומן הצפויים: על פי התוכנית העסקית מביאים לערך של היום את תקבולי המזומן הצפויים, כאשר עורכים בהם חישוב של ניכוי לפי שער ריבית המשקף את התמורה האלטרנטיבית של המשקיע ואת מרווח הסיכון שהוא דורש. 

בניית תוכנית עסקית מלאה ומדוייקת אינה פשוטה כלל ועיקר. יש לה חשיבות גדולה בתהליך הניהול ובהתמודדות מול הגורמים הפיננסיים, ובעיקר חשיבותה של תוכנית עסקית הוא בכל שאין משאירים דבר ליד המקרה.

 

 

הכנת תוכנית עסקית